בלוג

בתקופה זו אנחנו, הנוצרים צמים את צום הלנט. זאת תקופה מיוחדת בשבילנו. אנחנו מרגישים את הצום עובד בתוכנו. זה ממש אנרגטי. יש איזו רגיעה, התחדשות ושלום עם עצמנו ועם הסביבה.

 

זה יכול להשמע קצת מוזר שצום, שהוא אפילו לא ממש צום אלא מעבר לתזונה טבעונית למשך 40 יום יכול לעשות כזה שינוי אבל אני מאמין שבימות הצום , הטבע ממלא אותנו באנרגיות שלו. האנרגיות האלו עוזרות לנו להוציא את מה שלא חשוב ולהתרכז בעיקר: הנשמה. מטרת הצום היא להתעלות מעל החומר, ולהזכיר לנשמה, שהיא החשובה, והיא זאת ששולטת בחומר, ולא להיפך. אנחנו מעמיסים על הגוף פחות אנרגיה חומרית ויש לו הזדמנות להתנקות מרעלים, ולחזק כוחות פנימיים מתוכו. 

גם בעולם החי האביב זו תקופה של התחדשות, יש המון אפרוחים חדשים ועגלים שנולדים. יש עליה באנרגיה בתקופה זו וזו סיבה נוספת לתת לפרות להניק את העגלים שלהם ולא לקחת להן את החלב.

זה קצת מזכיר את שנת השמיטה היהודית. הרעיון הוא לתת לטבע לשמור ולחדש את הכוחות שלו ולא להתנהג באופן נצלני. אנחנו לא מרכז היקום, אנחנו רק עוד אלמנט בו, וצריכים לזכור את זה.

 

למטבח הנצרתי והגלילי יש שפע מאכלים מיוחדים לימות הצום, מאכלים טבעוניים ללא מוצרים מן החי. בהמשך אתן לכם כמה מתכונים טבעוניים אופיניים לתקופה ולגליל.

 

הטבע , אם מתחברים אליו נכון,יכול ללמד אותנו המון. התנועה הפנימית שלו, ההשתנויות שלו, החוקים הפנימיים המנהלים אותו, זה עולם מסקרן ומפתיע. ואני, גם אני חלק מהטבע, אלוהים ברא את הטבע ואותי בתוכו . הטבע קיים בתוכי ואני בתוכו. חכמה אלוהית משתקפת מתוך הסדר הטבעי הזה. 

כשהייתי ילד, הייתי מתבונן בגינה של סבתי , גינה יפהפיה לכל הדעות, בוסתן אמיתי. בחדשי החורף כל היופי שלה היה נעלם, הענפים של סוכת הגפנים היו עירומים, נוטפי מים.

"סבתא, למה הגפן מת?" שאלתי אותה

"הוא לא מת" ענתה לי. "הוא רק ישן ותיכף יתעורר שוב לחיים וה עלים יחזרו, ובקיץ נאכל ענבים!"

 

הבטתי בענפי הגפן שוב, אך הפעם דמיינתי את כוח החיים הרדום בענפים היבשים. החורף חלף, והגפן מעולם לא איכזבה. עלעלים ירוקים החלו לצוץ , וביחד עם הטבע כולו גל עצום של התחדשות , פריחה, לבלוב, שטף בכל מקום.

 

"אבל" אמרה סבתא, "אל תשכח. צריך לסדר את הגינה אם רוצים לקבל פרחים ופירות יפים. צריך לפנות את העלים היבשים והמתים ולדאוג שכל מה שישן מפונה החוצה. כך יהיה מקום לחדש להיכנס".

 

התחייה לא מגיעה יש מאין. התחייה כפי שאנו מבינים אותה, רוחנית ופיזית היא תוצאה של ההסכמה למות, לפנות את הישן, להתמסר לחוקי הטבע והעולם ולחזור שוב ושוב, כל שנה באביב. מי שמתמסר למחזוריות הזו, ולא נאחז בישן, לא נאחז במוכר והידוע, יכול לנצל את תקופת ההתחדשות להתחדשות פנימית אמיתית.

וכך אני מרגיש בימי הצום. הודייה גדולה על הזכות לראות את הטבע בפעולה, מסביבי ובתוכי. הצום מסתיים בחג הפסחא, וקשור לסיפור מותו ותחייתו של ישוע אבל על כך ארחיב בפעם אחרת.

 

ועכשיו, למתכונים טבעוניים המתאימים ללנט!