אנחנו, היינו סוחבי הסלים , כמובן. בסוף היום ידינו היו מלאות . עוף, בשר, ירקות, פירות העונה והחורף כמו תפוזים, קלמנטינות וכל מיני הדרים, ערמונים וסוכריות,שוקולדים וממתקים וגם כמה קישוטים חדשים לעץ, זה לא מזיק , כל שנה צריך להתחדש ולהתרענן.
ועכשיו לחלק המרכזי: מה אוכלים בסעודת חג המולד?לפני האוכל, כדאי לספר גם שאנשים היו פורסים שטיחים, מזיזים רהיטים ומשנים את כל צורת הבית, לכבוד החג. העץ עומד, הבית מחומם , הבישולים כבר נעשו על ידי כל הנשים הנפלאות ואנחנו כמעט מוכנים!
סלטים, תמיד באים בהתחלה: חומוס, תבולה, חצילים קלויים בטחינה, בקדונסייה ( טחינה עם פטרוזיליה קצוצה ), טחול ממולא, ספיחה (בצק עם בשר טחון ) והמנגל דלוק בחצר בכל בית כדי לעשות על האש. הקובה היא מאכל חג מסורתי, וכשהייתי מסתובב עם בני הדודים שלי את הסיבוב הקבוע בשכונה שלהם, היינו שומעים את הדפיקות של טחינת הבשר של הקובה שהיה נטחן בג׳ורן אל-קובה עלי ומכתש גדול מאבן לטחינת הבשר. הקול האחיד הזה נשמע מכל בית לקראת הארוחה וזה היה אחד הסמלים של קריסמס נצרתי מיוחד.
המשקה המסורתי היה עראק, תוצרת בית כמובן ,מענבים וגרגרי אניס והנצרתים לא מוותרים על ערק בארוחות מסורתיות ,לצד היין.
אני זוכר שכשדודה שלי ,שהייתה חזקה והיא הייתה דופקת את הבשר במכתש בשביל הקובה ,אנחנו היינו מסתכלים עליה בסקרנות . חתיכות הבשר היו קופצות מהמכתש לתקרה ונדבקות שם ואנחנו היינו מתגלגלים מצחוק. כרמה, דודתי הייתה צוחקת איתנו ואפילו מרשה לנו לטעום מהידיים שלה.
אז אם הקובה מוכנה, זה הזמן לארוחת הערב!כולנו כבר יושבים מסביב לשולחן ,אוכלים ומרימים כוסית לכבוד החג (הילדים קיבלו ערק מדולל בהרבה מים), היינו אוכלים שרים צוחקים ורוקדים עד שעות הבוקר ומרגישים שמחה, אהבה ואחדות משפחתית אמיתית , כזו שלא קל לייצר אותה .רק בעזרת אלוהים וישוע בלב של אנשים אנחנו יכולים לעשות דברים ענקיים שכאלה.
להמשך קריאה על יום החג >