פייריניה היא אמא שלי. אמא היא השראה גדולה
בחיי. היא לימדה אותי המון דברים אבל בעיקר,
מה זאת אהבה. בדרכה השקטה ובנתינה האינסופית
שלה לי ולבני משפחתי היא לימדה אותי את כל מה שצריך לדעת.
פיירינה
הצעירה למדה בבית ספר צרפתי סינט ג'וזף בנצרת. הנזירות אהבו אותה כלכך
וביקשו ממנה להישאר בתום הלימודים ולהיות מורה בבית הספר. היא הסכימה ולימדה שם עד
שהתארסה לאבי. גם אני למדתי באותו בית הספר וגם אחיי והוא עדיין קיים כאן
בנצרת ונקרא היום מרכז מאריה. לפי חוקי בית הספר, אשה נשואה אינה יכולה לשמש כמורה
ואמי הפסיקה לעבוד. פייריניה אמנם לא לימדה יותר בסינט ג'וזף אך למזלנו לא הפסיקה
ללמד ואנחנו זכינו במורה מקסימה ומיוחדת. אנחנו, כלומר אני ואחיי. ולא רק אנחנו.
כל מי שפגש אותה, התחבר אליה בקלות. כל מי פוגש אותה גם היום נשבה מיד ביושר, בתבונה
ובקסם שלה.
היא
מדברת כמה שפות. ערבית, צרפתית, עברית, אנגלית וקצת אטלקית . אז אם יצא לכם לפגוש
אותה, תוכלו לתקשר בקלות!
כשגדלתי
קצת ויצאתי מן הבית הבנתי שאמא שלי היא אשה מיוחדת. כל בן אוהב את אמו בגלל מה
שהוא מקבל ממנה אבל אני התחלתי להבין שאמא שלי היא מעבר לאמא טובה. היא אישה עם לב
גדול , ויש לה דרך עדינה לעשות דברים. אני לא זוכר שהיא צעקה עלי מעולם. היא
לימדה אותי שתמיד אפשר לבחור בדרך אחרת, דרך של עדינות ואהבה. בבית הייתי תמיד
כרוך אחריה. היא לימדה אותי כל דבר בסבלנות ואהבה,מסבירה עד הסוף ומלמדת כל פרט עד
שהבנתי.
הייתי
מתבונן בה הרבה, כיצד היא מסתובבת בבית, ומטפלת בכל כך הרבה דברים שונים ומשונים.
להחזיק בית אצלנו זה המון עבודה. יש כלכך הרבה פרטים קטנים לדאוג להם ואמא שלי לא
פספסה שום דבר קטן כגדול ובכל דבר הכניסה אהבה אין קץ. הכביסות, הבגדים, הבישולים,
הנקיונות. את השמיכות, המפות והמפיות הייתה רוקמת וסורגת בעצמה. הכל היה כלכך יפה
ואסתטי. היא גם סרגה לי ולאחיי סוודרים ואפודות והסתובבנו בעיר בגאווה , לובשים את
היצירות המחממות שלה. אבל גולת הכותרת היה האוכל שלה. טעים באופן מיוחד.
אמא
שלי למדה לבשל,כמקובל אצלנו, גם מאמא שלה וגם מחמתה ,שתיהן חיו בתקופה שנשים
היו צריכות לסמוך על עצמן בכל דבר כמעט. הסבתות שלי החזיקו הרבה ידע על
אוכל, רפואת צמחים עממית, ניהול משק בית בחכמה ויחסים חברתיים. החיים אז היו מאד
שונים. הרבה מהידע הזה עדיין קיים אבל חלקים ממנו כבר הולכים לנו לאיבוד. לי אישית
חשוב מאד שלא יישכח ואני משתדל לשמר את המתכונים והידע הזה באהבה רבה לדורות
הבאים.
אמא
שלי, פייריניה, הייתה לאדם המרכזי בחיי, וההשפעה המרכזית עלי. בגללה אני איש של
אוכל, איש של מטבח ובישולים. אמא שלי לימדה אותי שאוכל ובישולים יכולים להיות משהו
הרבה יותר רחב ועמוק מאשר משהו למלא את הבטן. גם אבא ובני המשפחה האחרים לימדו
והשלימו את את התמונה ובלעדיהם לא הייתי מי שאני היום.
תמיד
רציתי להקדיש לאמא מתנה שאי אפשר לשכוח ושתזכיר את אהבתי והערכתי אליה. מה יותר
מתאים מאשר תבלין על שמה. כך העולם יוכל להתוודע לאמא שלי, והיא תוכל להיזכר בזכות
מי שהיא . השם שלה יישמע בתוך החנות שלי, וזה ייתן לי הרגשה שהיא נוכחת תמיד
בין קירות החנות, מביאה איתה את כל הדברים הטובים שאני כלכך אוהב. לכן הכנתי
תערובת תבלינים על שמה״ Pierina Spice"
התערובת
הזו מכילה תבלינים טהורים במאה אחוז. היא עצמה הייתה מכינה תערובות תבלינים
מיוחדות והיו לה מרכיבים סודיים שלה, את הסודות האלה הכנסתי בתערובת. אך יותר מכל
יש בו את הסוד האמיתי, סוד האהבה של אמא שלי למשפחה ולאנשים בכלל.
אז
בחרתי להכין את התערובת הזו ולהגיש לכם אותה, תערובת נצרתית גלילית אמיתית כמו
שאני חוויתי בילדותי , עכשיו הטעם הזה יכול להגיע לכל מקום בעולם, ואני מקווה שכל
אחד יוכל להרגיש את האהבה של אמא שלי, האהבה של נצרת והגליל, בתוך המטבח שלו.
מקווה
שתיהנו מהתערובת ותפיצו גם אתם אהבה לכל הסובבים אתכם!